בית / עדכונים אחרונים / חוברת קומי אורי: מאמר 01 | "כי יכול נוכל לה" – הרב יהושע שפירא

חוברת קומי אורי: מאמר 01 | "כי יכול נוכל לה" – הרב יהושע שפירא

 

לפני 15 שנה התחלתי לעסוק בבעיות הצניעות באינטרנט. לימדתי קבוצת תלמידים שלמדו הוראה והיו עתידים להיות רמ"ים לבני נוער מתבגרים. הגיעה הצעה מאחד התלמידים להתכונן ולהתייחס באופן מעמיק להתמודדות הנוער עם הנפילות בפגם הברית. התחלתי להעביר שיעורים בנושא שלבסוף נערכו לספרון 'אשיב במצולות' שזכה לפרסום רב. בעקבות כך פנו אלי תלמידים רבים ממוסדות שונים, עם שאלות בתחום. התחלתי להבין שהאינטרנט הוא בעיה שהולכת לשנות את כל המציאות שלנו. מתוך כך פניתי לתלמיד שהיה בעל כשרון רב בתחום, ולקח כמה שנים עד שהוא הצליח להקים את רימון ואת נט ספארק שכיום נותנים את הפתרון הטוב ביותר בסינון האינטרנט.

גלויות וידועות הבעיות והסכנות הרבות שקיימות באינטרנט, בעיות צניעות ובעיות תרבות, הן בסמארטפונים והן במחשבים.

בנושא הצניעות, העניין חמור מאד. מי שאין לו סינון בעצם נתון בשער של בתי בושת רבים מספור, ובתרבות שלמה שצורכת תועבות באופן שהאנושות לא ידעה מעולם. אפילו העולם החילוני ולהבדיל הגויי, מתעורר להבין שיש כאן בעיה חמורה מאד, ו'דרך ארץ קדמה לתורה' וקל וחומר שמבחינה תורנית המצב חמור ביותר. רוב ניכר של בני הנוער אינו יכול לעמוד בפיתוי הזה.


בנושא התרבות,
אין ספק שכמות השעות המרובות משעבדת את האדם. תרבות נהנתנית, תרבות שמסיחה את הדעת מכול עניין ערכי ועמוק, קל וחומר מכול שקיעה בתורה ובקדושה.

לכן, צריך כלים כדי להתמודד וליצור מציאות של ניהול חיים בראים, גם בדרך ארץ וגם בתורה.

רבים מאתנו מרגישים שאין ביכולתם ליצור שינוי, שאין בכוחם לשנות את המשפחה, את החברים ואת הסביבה. כמו כן ישנה הרגשה שיחס עולם התורה בישיבות לנושאים הללו לא תמיד 'נשמע בחוץ'. אך דעו לכם שהמהלך הציבורי הולך ומתפתח הולך וגדל בזכות בחורים לא מעטים בעולם הישיבות שמבינים את גודל המצווה וסכנת הפריצות.

כל אחד מעבר ללימוד התורה ומעבר לכל עבודת ה', שנצרכת עוד יותר בשעות כאלה, צריך לעשות כל שביכולתו כדי להשפיע על סביבתו ולהיאבק על דעת הקהל.

כולנו צריכים להתגייס, הן הרבנים והן בני ישיבות ומכינות, כל אחד במקומו וכיכולתו. כשישנה פרצה צריך להתגייס יחדיו כדי לסגור אותה.

חז"ל אומרים, מי שיכול למחות בבני משפחתו ניתפס על בני משפחתו מי שיכול למחות בבני עירו ניתפס על בני עירו, מי שיכול למחות על כל העולם כולו גם כן מחוייב לעשות את תפקידו. כל אחד צריך לראות מהם היכולת שלו. בדרך כלל היכולות הן הרבה מעבר למה שנראה לנו בהתחלה.

יש חשיבות לנקוט בצעדים מעשיים, לדבר עם המשפחה, חברים, לפעול בקרב הציבור. הראו לציבור שאנו בעד נורמות חדשות, ברורות ונעימות, שאנחנו לא רוצים להיות חלק מתרבות של תועבה ששוטפת אותנו.

ישנם קולות בקרב מחננו שהמהלך הזה הוא כנגד כל המציאות. רבים טוענים 'מדובר בתופעה שהרבה יותר חזקה מאתנו ונדמה כאילו זו מלחמה חסרת סיכוי'.

אין מקום לאמירות כאלו. חס ושלום שזה חסר סיכוי, זה חוסר אמון בטוב הפשוט והסביר שיש באנשים, ויש בהם ברוך ה'. נכון, גיוס הציבור למהלך כרוך  בקשיים רבים מסיבות שונות ומשונות, אך צריך לפתוח את העיניים ולהביט גם בקשיים שבמציאות וגם בזיכוך שנרקם אט אט. ברוך ה' עבודה עושה פירות, יש מצטרפים רבים ויש גם עוד דרך.

שאלו אותי למה שראנו לפעילות 'עזים בקדושה'? למה לא תנועת 'חברה נקיה'? זה נשמע הרבה יותר טוב ומשכנע,  בטח את הציבור הרחב…  התשובה ברורה.

רבותינו אומרים "קדושים תהיו – פרושים תהיו", כל מקום שאתה מוצא גדר ערווה אתה מוצא קדושה. כלומר, במקומות בהם ישנה קלות וזמינות לחומרת עריות והרהורים רעים, לא תהיה קדושה.

דגל המאבק שלנו הוא הגברת הקדושה. אנחנו לא מתפשרים, אנחנו 'עזים', אנחנו חורטים על דיגלנו קדושה וטהרה, מתוך אמונה והבנה שזו התשובה לכל המשברים הללו.

'עזים'. כדי לתקן מציאות של קדושה בתרבות שעוטפת אותנו, אנחנו צריכים 'עזות'. אין דרך אחרת מפני שישנם קולות רבים שמנסים להחליש את הקדושה ואת המהפך שנרקם וצריכים להיות עזים כנגדם. כדי להשיב את הקדושה והטהרה למחנה ישראל צריך 'עזות'.

באופן מעשי,  הדרך הטובה ביותר היא לא להחזיק פלאפון שיש בו אפשרות של אינטרנט. ההבדל בין סמארטפון לפלאפון ישן הוא לא כל כך חשוב. מה שחשוב זה שבשביל לזכות  במידת חסידות גדולה צריך פלאפון בלי כל אפשרות של גלישה באינטרנט ואם בפלאפון יש אפשרות לאינטרנט אז חייבים לעשות סינון במסלול גבוה ולחסום, יש דברים שעדיף שלא יהיו  פתוחים כמו יוטיוב ודברים נוספים. על ידי יישום הדברים האלו נמנעת אפשרות של נפילה במכשיר.

כבר אמרו רבותינו 'אין אפוטרופוס לעריות' אדם לא יכול להגיד אצלי זה פתוח ואני אהיה אפוטרופוס  לא ליפול. אנחנו הולכים בדרכי רבותינו שירדו לסוף דעתו של אדם ולימדו אותנו שאין אפוטרופוס לעריות והדרך הנכונה היא למנוע מעצמו את האפשרות של נפילה.

שוב, הטוב ביותר הוא שלא יהיה בכלל אפשרות לאינטרנט במכשיר, אך אם בכל זאת אדם לקח מכשיר עם אינטרנט , הוא חייב לעשות סינון במסלול גבוה ולדאוג שהקוד של הסינון יהיה אצל מישהו נאמן.

לכן, כל מי שמתגייס למהלך,  קודם כל שם לעצמו סינון טוב ונותן את הקוד שלו למישהו אחר. בנוסף, יש להתגייס גם כדי לסייע ולצרף אחרים ולהרחיב את מעגל הקדושה והטהרה בעם ישראל.

לפעמים יש קושי לפתח שיחה, לשכנע ולהסביר את  החשיבות לסנן/ שלא יהיה אינטרנט, עם ההורים או סתם אנשים שלא ערים לחומרת הבעיה. אסור להרים ידיים. מסבירים, מסבירים ושוב מסבירים. לא נכנעים. גם אם זה ייקח זמן, אנחנו בטוחים שנצליח. כולם מבינים שאי אפשר להמשיך במצב הנתון. צריך לעקור את הטומאה הזאת מקרבנו. אנחנו ממשיכים וממשיכים בדרכנו, וברוך ה' רואים הרבה תוצאות יקרות. גם אם יש/יהיו הרבה מתנגדים בדרך, בסוף כולם יצטרפו, כולם יבינו.  נקבע את זה כנורמה בסיסית שכולם שותפים בה, בעזרת ה'.  בעזרת ה' המהלך של הוספת קדושה וטהרה בעם ישראל ילך ויגדל, ילך ויגבה, עד שנגיע למצב שהתרבות שמה לעצמה קוד חברתי ברור שאנחנו לא רוצים להכניס בקרבנו דברים שהדעת אינה סובלת קל וחומר שלא התורה הקדושה.

הנוער של היום סופג מהלומה קשה מהתרבות, מהאינטרנט ומהזוהמה. הקשיים הללו גורמים לתחושות קטנות ולהיחלשות, מתוך הרגשה של שבר וכניעה. מי שמאמין לנתונים מבין שהכול מלוכלך. מתוך כך נדמה כאילו אין בכוחו של הדור לשנות מציאות, להוביל מהלכים ציבורים.

צריך להתחזק, להחדיר לעצמנו את העובדה שקשיים אלו נובעים דווקא בדורנו אנו, דור הגאולה. למראה הפגיעה, להביט קדימה, להאמין שהכול נובע מגודל הדור, שכל הקשיים הם באמת חלק ממהלך גאולתנו.

חזרתנו לארץ כוללת בתוכה התרחבות כוחות החיים בכל התחומים,  גם כוחות גשמיים רבים.  בראשית השיבה לארץ חזרנו  אל החיים המלאים והחומריים. בדורנו אנו יש 'גל  נוסף' שההנהגה האלוקית  הוציאה על ידי הטכנולוגיה של האינטרנט,  שפולטת החוצה הרבה מאד מהחולשות האנושיות. 'איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת'- את כול הכוחות האלה.

בעזרת ה' נזכה להיות מתוקנים, עד שתהיה נשמה זכה ומאירה בגוף שלם.  בסופו של דבר, כוחות רבים ועצומים מתגדלים בקרבנו ורק חלק מההתפשטות אל החיים בכל מערכיה באה על ידי הטכנולוגיה המתפתחת, שכמובן היא כשלעצמה צריכה הכוונה וזהירות מרובה. מכל זה אור גדול יצמח.

זכות עצומה נפלה בחלקינו. זכות וחובה שמוטלת על כולנו. מהמאבק ומהעזות שלנו להוספת קדושה וטהרה, יבנה בעזרת ה' המקדש.

נעשה ונצליח לטהר את המחנה, שיתקיים בעזרת ה' 'שיהיה מחננו קדוש'. נתגייס יחדיו כ'איש אחד בלב אחד',  בכוחות משותפים 'כי יכול נוכל'.

ראה גם

לא רק החבר'ה: דברי ברכה מהרב שמואל אליהו

הרב שמואל אליהו ביקש למסור דברי ברכה לארגון עזים בקדשה ולכל האחראיים שנמצאים בשטח, בישיבות, בגרעינים התורניים …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *