בית / מאמרים / תורני / הורים – חושבים שאתם חכמים? בואו תבינו מה הילד שלכם עובר

הורים – חושבים שאתם חכמים? בואו תבינו מה הילד שלכם עובר

רשלנות פושעת \\ הרב אלישע אבינר

מאמר לא אופייני לדמותו של הרב, רק מראה עד איפה הדברים רלוואנטים אל חיינו היום יומיים.

שמה הראשון של "פינה" זו היה "קמיקזים" (= מתאבדים יפנים). אחר כך הוא השתנה ל"תרחיש ידוע מראש", ולבסוף הוא נקבע ל"רשלנות פושעת". כל השמות נכונים. במה מדובר? מדובר ברשלנות של הורים המאפשרים לילדיהם לשקוע בעומק הטומאה.

לא מדובר בנערים שהתדרדרו, עזבו את הבית, זרקו את הכיפה והשתמשו בסמים אלא בנערים המשתלבים בהצלחה בבית ובמסגרות הלימודיות, בולטים בצדקותם וזוכים להישגים לימודיים גבוהים, ומביאים "נחת" להוריהם. יחד עם זאת, הם שקועים בעומק הטומאה. הכיצד? הם גולשים באתרי זימה דרך האינטרנט. לא אחד, ולא שניים, אלא מאות נערים ונערות בגיל ההתגברות, גולשים לאתרי זימה והורסים את נפשם. חלקם בתדירות נמוכה, חלקם בתדירות גבוהה. המכנה המשותף לכולם שהם מתקשים להפסיק. הם שקעו בבִּיצה הנוראה, ואינם מצליחים להיחלץ ממנה.
רובם היו שמחים אִלו היו הוריהם מונעים מהם את הכניסה לאתרים הפורנוגראפיים, אִלו היו מתקינים מסננים וחסמים למיניהם, או מחליפים את ספק האינטרנט ועוברים ל"אינטרנט כשר". אבל הם אינם מעיזים להעלות את דרישתם פן ייחשף כשלונם האישי. לכן, הם בוכים במסתרים ומתייסרים. נופלים ובוכים, נשבעים להפסיק ושוב נכשלים, ואין מושיע. הם מבקשים להיות טהורים, אבל כבר נטמאה נפשם והם מייחלים לעזרה חיצונית.
יש שאינם מצליחים להיחלץ מהרגלם לגלוש באתרי זימה, וממשיכים בכך גם בעת שלומדים בישיבה גבוהה או במדרשה. ויש שסוחבים איתם את ההרגל הנורא הזה גם לתוך הבית שהם מקימים. שוד ושבר! לפעמים, רק אחרי שנים רבות של גלישה וטומאה, של נפילה אחר נפילה עד לעמקי הטומאה, מתעוררת אצלם תחושה של גועל מהטומאה, והם מתעשתים ונחלצים. אבל, הנזק כבר נגרם.
צריך להבין שגלישה באתרי זימה איננה רק חטא של מתירנות, של חולשה אישית או כניעה ליצר העריות, אלא זהו מפגש עם יצרים חולניים, עם סטיות ועם זוועות. "כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו, וכמעשה ארץ כנען… לא תעשו" – "מגיד שמעשיהם של מצריים ושל כנעניים מקולקלים מכל האומות" (רש"י). ופירש הרמב"ן שהכנענים היו רעים וחטאים בעריות. יש מעשים מקולקלים ויש שהם מקולקלים ביותר. בעידן הכפר הגלובלי, המקומות שנעשים בהם המעשים היותר מקולקלים הם אתרי הזימה באינטרנט.

בתקופה הראשונה של הגלישה, הנער נקרע בין שאיפותיו לקדושה ולטהרה לבין נפילתו לעמקי הטומאה, בין עבודת ה' שלו ולימוד התורה שלו לבין כניסתו לאתרי זימה. הוא נשבר בקרבו. זה מביא אותו לאבד אמון בעצמו. לפעמים הוא אפילו מגיע לשנאה עצמית.

המלחמה הפנימית מתישה, הרבה כוחות חיוניים מתבזבזים לריק בייסורי מצפון אינסופיים. מתוך ייאוש, יש נערים שעוזבים לגמרי את אורח החיים הדתי, על מנת להשתיק את קול מצפונם התורני, ולאחות את הקרע באישיותם. הם מרימים ידיים ובוחרים ברע טוטאלי.
גם אם הנער מצליח להיחלץ בשלב זה או אחר, נשארת לו צלקת נפשית. מי יודע מה גודלה ומה עומקה? מי יודע כיצד היא תשפיע עליו כאשר הוא יבקש להקים את ביתו?! מי יודע?!
אין צורך בכוונות זדון על מנת להיכשל בגלישה באתרי זימה, אין צורך בשנות תכנון קפדניות על מנת להיכנס למסלול הרסני זה. מספיק רגע אחד של סקרנות טפשית, "אין אדם חוטא אלא כן נכנסה בו רוח שטות". סקרנות מולידה סקרנות, וסופה מי ישורנה. כך נוצרת הסתירה התהומית בנפשו של נער צדיק הגולש בתדירות באתרי זימה.

בעידן הטכנולוגיה, ההגנה של ההורים על הילדים ולא מעל הילדים כי הסכנות נמצאות כבר בכיס הקטן.

זוהי "רשלנות חינוכית". אצבע מאשימה מופנית כלפי ההורים. מדוע לא חסכתם את כל הייסורים הללו מבנכם או מבתכם? מה התבקשתם בסך הכל לעשות? – להתקין חסמים או להתחבר לספק של אינטרנט כשר (כמו "מורשת"). מי שמתרשל בכך, אל יתפלא אם יגלה (והרבה פעמים אפילו לא יגלה), שבנו מסובך בהרגלי גלישה מגונים.

זהו "תרחיש ידוע מראש". מאות נערים ונערות נופלים ונכשלים, וכיצד ניתן להתעלם מכך?! טרם נערכו מחקרי עומק המציגים נתונים מדויקים של מימדי התופעה. פרסום הנתונים עלול להכות אותנו בתדהמה. לעיתים נדמה שאנחנו מתנהגים כמו "קמיקזים" חינוכיים, אנחנו פועלים כאילו אנו מבקשים להתאבד במישור החינוכי. מגלים חוסר אחריות חינוכית השקול להליכה מודעת אל עבר פי תהום. האם שורש הדבר הוא בטחון עצמי חינוכי מופרז, או חיקוי של הנורמות בחברה הישראלית, או לחילופין: תמימוּת יתר וחוסר מודעוּת – זאת אין לדעת. בפועל, התופעה של בני נוער דתיים הגולשים לאתרי זימה היא כבר מגיפה.

אבל הפיתרון הוא פשוט. החובה מוטלת על ההורים להקדים רפואה למכה. אין צורך להמתין עד שהנער/ה יסתבך בגלישה באתרי זימה ויתחנן על נפשו שיתקינו חסמים או יתחברו ל"אינטרנט כשר", אלא הזריז הרי זה משובח. חודשיים של חופש עומדים בפתח. חודשיים של נגישוּת לאינטרנט ולאפשרויות השליליות שהוא מציע. חודשיים! איזה הורה מסוגל לעקוב במשך חודשיים אחרי אתרי הגלישה של בנו או בתו?! (יש נערים היודעים למחוק את ה"היסטוריה" באינטרנט. מנגד יש תוכנות מעקב מצוינות). כל מי שמחזיק בביתו אינטרנט, נקרא שלא לסמוך על הנס אלא לעשות מאמץ מינימאלי על מנת למנוע צרות נפשיות ורוחניות מבניו. ויפה שעה מוקדם.

ראה גם

למה קראנו לעצמנו עזים בקדושה?

ציטוט מתוך המאמר של הרב יהושוע שפירא נשיא הארגון שהופיע בחוברת "קומי אורי": "שאלו אותי …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *